לחפור מתוך מצוקה

אד תומפסון

במשך שנים הייתי מסוקרן מכוחם של סיפורי סיפורים. אני מאמין שלכל אחד מאיתנו יש סיפור, סיפור ששווה לספר. אני עומד להדגים לכם שגם לחמור יש סיפור, סיפור קטן "מלוכלך".

סיפור זה עוסק בחמורו של חקלאי שמעד ונפל לתוך באר ישנה ויבשה. לאחר שגילה את המקרה, בחן החקלאי אפשרויות שונות לשחרור חמורו האהוב, אשר נחשב כמעט כבן משפחה.

לבסוף, משלא מצא פתרון בר-קיימא להוצאת החמור מהבאר העמוקה מאוד, החליט החקלאי למלא את הבאר בעפר. החקלאי חש צער עמוק, בידיעה שמשמעות הדבר היא לקבור את החמור בחיים. אך הוא ניחם את עצמו, בידיעה שאף אחד אחר לא יסבול מאותו גורל אסון כמו החמור המגושם.

כשהחקלאי רוקן כל את עפר לתוך הבאר, היא נפלה על גב החמור. החמור, שלא נרתע, פשוט ניער מעליו את העפר ודחס כל את עפר תחת רגליו. באופן מדהים, לאחר מספר שעות ומאות עמוסי אתים עפר, החמור התרומם מעל שפת הבאר. בתנועה מהירה, הוא קפץ מעל דופן הבאר ודהר משם. מה שנראה בתחילה כמותו של החמור התברר כגאולתו.

תחת לחץ, מי מאיתנו יכול להתמודד עם משבר כזה ולקום בניצחון כמו החמור? כולנו נתקלים במכשולים ובנטל פיזי, רוחני ורגשי "מלוכלך" בדרך החיים. ייתכן שאתם מתמודדים עם אחד כזה כרגע. השאלה היא: כיצד נוכל לסנן ולהתגבר על מצוקות אלה? לפעמים אנו שומעים אנשים אומרים שהם "מסתדרים בסדר בנסיבות הקיימות". כשאני שומע את זה, אני מתפתה לענות, "מה אתם עושים שם למטה?"

סיפור החמור הזה מזכיר לי סיפור שונה מאוד מהתנ"ך, שהביא לתוצאות דומות. זהו סיפורו של אליהו הנביא, המסופר במלכים א', פרקים י"ח ו-י"ט. כדאי לכם לקרוא את שני הפרקים במלואם, אבל הנה סיכום קצר.

לאחר ניצחון מכריע על הר הכרמל מול נביאי אלילים כוזבים, אליהו, נביא אלוהי ישראל האמיתי, נכנס לדיכאון. כפי שקורה לעתים לאחר אירועים שגורמים לרגשות לעלות לשיאים חסרי תקדים, רגשותיו של אליהו צנחו. אולי היו אלה הורמוני לחץ שדעכו לאחר שהתגבר על המשבר, אך לפתע הנביא הרגיש שאינו מסוגל להתמודד עם בעיה נוספת.

יש קוראים שפוגעים באליהו וטוענים שחסרה לו אמונה. האמת היא, שנביא זה לא היה בלתי ניתן להריסה. הוא היה אדם עם חולשות אנושיות, "אדם בדיוק כמונו" (יעקב ה':17). לאחר שהשתתף בתבוסה העל-טבעית של מאות נביאי שקר, רכבת ההרים הרגשית של אליהו התדרדרה. לאחר שקיבל איום על חייו מצד המלכה איזבל, אליהו נכנע לפחד ונמלט.

אם תקראו את המשך סיפורו של אליהו, תראו את אלוהים מתזמר הצלה אלוהית. במקום לנזוף באליהו, אלוהים מאכיל אותו ונותן לו לנוח לפני שהוא מחזיר אותו ושולח אותו בחזרה לקרב הרוחני.

מה איתך? האם אתה מרגיש מוצף מקשיים? או שאולי חווית ניצחון גדול, בעבודה או בבית, אבל מרגיש מדולדל רגשית באופן מוזר. האנרגיה והמוטיבציה שלך מדולדלות, ומשאירות אותך מרגיש כמו סמרטוט רפוי. אם כן, זכור את סיפורי החמור והנביא ישעיהו. בקש מאלוהים שיחזיר אותך - ואז היה מוכן לחזור לקרב.

מעובד מתוך "Weekly E-Blast", מאמר שבועי של Single Purpose Ministries, מאת אד תומפסון. הוא מתגורר ליד גרינסבורו, צפון קרוליינה, ארה"ב. הוא היה חבר צוות שותף ב-CBMC בצ'טנוגה, טנסי.

שאלות להרהור/דיון

1. האם שמעתם אי פעם את סיפור החמור? מהי תגובתכם אליו – מה זה יכול ללמד אותנו על חיינו?

2. מה אתם עושים בדרך כלל כשאתם מתמודדים עם נטל ולחצים רציניים, אפילו לכאורה בלתי עבירים?

3. אם תקראו את סיפור ניצחונו של אליהו על מאות נביאי אלי השקר בעל ואשרה, תראו שנסיבות ניצחונו היו בבירור נסיות. מה דעתכם על תגובתו לאחר מכן כשנתקל באיום מוות מצד המלכה?

4. האם היה אי פעם זמן בחייך שבו, כמו אליהו, הרגשת שאינך יכול להתמודד עם בעיה נוספת - גדולה או קטנה - ורק רצית לברוח, לברוח מהלחץ? אם כן - או אם משהו כזה יקרה בעתיד - כיצד היית מצפה שאלוהים יגיב אליך? הסבר את תשובתך.

הערה: אם יש לכם תנ"ך וברצונכם לקרוא עוד על נושא זה, שקלו את הקטעים הבאים:

מלכים א' י"ח-י"ט; ישעיהו מ':31; רומים ה':3-5; קורינתים ב' י"ב:9-10; פטרוס א' ה':7