אחת השורות הזכורות ביותר שכתב סי.אס. לואיס קשורה לשאלה האם תחושת מוסר היא מולד בבני אדם.
"בכל פעם שתמצא אדם שאומר שהוא לא מאמין בצדק ובצדק אמיתי, תמצא את אותו אדם חוזר בו רגע לאחר מכן. הוא אולי יפר את הבטחתו אליך, אבל אם תנסה להפר אחת לו, הוא יתלונן, 'זה לא הוגן' עוד לפני שתספיק לומר ג'ק רובינסון."
התרבות שלנו בפרט מלאה בדרישות לצדק מכל הסוגים: צדק חברתי, צדק כלכלי, צדק להט"בי, צדק סביבתי, צדק גזעי, אפילו "צדק רבייה". יחד עם זאת, לא תמיד ברור מה הכוונה בצדק. לעתים קרובות מדי, דרישות לצדק נתמכות על ידי דעות רדיקליות וייחודיות לגבי טוב ורע, לגבי הגינות, לגבי האדם, ובזכות היישום הרחב של תיאוריה ביקורתית - לגבי דינמיקת כוח.
הדרישות לצדק אולי גוברות והולכות, אך אין זה אומר שאנו מתקדמים כחברה. מסגרת תפיסת העולם היחידה, שהיא איתנה מספיק כדי לבסס את כבוד האדם והצדק בהיסטוריה האנושית, היא הנצרות. צדק אמיתי הוא עניין של כיבוד אלוהים וכיבוד צלם האל הטמון בכל אדם אנושי, והוא מבוסס על אהבת האל לאנושות, אהבתנו לאלוהים ואהבתנו לרעך.
נוצרים רבים מדי, המודאגים בצדק משימוש שגוי במילים כמו "צדק" ו"צדק חברתי", נטשו אותן לחלוטין. שמעתי מרבים מהם, ובעוד שאני שותף לדאגה לגבי תפיסות עולם שגויות המוברחות לכנסייה ולתרבות דרך מילים אלה, אסור לנו לזנוח רעיונות השייכים לאלוהים. "הוא הגד לך אדם מה טוב; ומה ה' דורש ממך: לעשות משפט, לאהוב חסד וללכת בענווה עם אלוהיך", כתב הנביא מיכה. במתי ז' 12, אמר ישוע: "כל אשר תחפצו שיעשו לכם אנשים, כן עשו להם; כי זאת התורה והנביאים".
בספרו, ד"ר תדאוס וויליאמס כותב, "הבעיה אינה בחיפוש אחר צדק חברתי. הבעיה היא מה קורה כאשר חיפוש זה מתבצע מתוך מסגרת שאינה תואמת את התנ"ך. כיום נוצרים רבים מקבלים מסקנות שנוצרות ממכונות טירוף המחווטות עם הנחות יסוד שונות מאוד לגבי המציאות מאלה שאנו מוצאים בכתבי הקודש."