לפני מספר שנים, הייתי בפגישה רלוונטית עם מנהלים בכירים ממגזרים שונים: קהל שלא התרשם בקלות. דנו ביושרה במנהיגות, וכבר סיימתי לדבר כשסיימתי עם אתגר נוקב: "כמה יעלה לך לעשות את מה שנכון כשאף אחד לא צופה?" ואז הפסקתי לדבר. אין סגירה חכמה. אין כיוון לשקופית הבאה. רק שתיקה.
הסתכלתי; יצרתי קשר עין. חמש שניות, ואז 10. בהתחלה, אנשים זזו בכיסאותיהם, מחכים שאסיים את התסריט שכתבו בראשם. אבל ככל שהדממה התארכה, האווירה השתנתה. הם רכנו קדימה. משקל השאלה לא דעך; הוא העמיק. הדממה נתנה להם מקום לנשום.
זה מה שעושה שתיקה נבונה. היא לא נסוגה מאחריות או מאותתת על חולשה. היא מעצימה את המשמעות. זה מזמין התבוננות. ועבור המנהיג הנוצרי, זה מגלה משהו גדול יותר: ביטחון עמוק בריבונותו של אלוהים ובמסלול הנאמן שכבר קבעת.
אנו מותנים לחשוב שמנהיגות טובה היא התשובה החדה ביותר, הקול החזק ביותר, או הפעולה ההחלטית ביותר. אבל מנהיגות המלכות כוללת גם את המשמעת של שתיקה מובחנת, במיוחד כשאתה יודע שהנהגת בצדק, תכננת עם כוונה אלוהית, ועכשיו יכול לנוח בה. ישוע עמד לפני פילטוס, הואשם, הופעל עליו לחץ ולא הובן: "אך הוא לא ענה לו אפילו על דבר אחד, עד כדי כך שהמושל נדהם מאוד." (מתיו 27: 14).
תנו לזה להתייצב. בן האלוהים, המסוגל לחלוטין לפרק כל שקר במילה אחת, בחר בשתיקה. זו לא הייתה פסיביות. זו הייתה כוח תחת שליטה מושלמת. זו הייתה מנהיגות המבוססת לא על דימוי, אלא על ציות. לא על ביצוע, אלא על מטרה. שתיקתו של ישוע לא הייתה חוסר ודאות; זו הייתה אמון בלתי מעורער בתוכניתו של אלוהים האב. נאמר שם, "אני לא צריך להגן על עצמי. המשימה כבר בעיצומה." זוהי התנוחה שאנו צריכים בשוק: קבעו את מסלולכם, הנהיג בצדק, תכננו מתוך כוונה אלוהית, ואז נוחו. אינך צריך למלא כל הפסקה בהגנה עצמית או להיאבק להגיע לקונצנזוס כשאתה מעוגן בהנחייתו של אלוהים.
בשוק של היום, רעש הוא מטבע מסחרי: מפגשי אסטרטגיה, מסרים מהירים, "מיתוג אישי" מתמיד. אומרים לנו תמיד לדבר, תמיד להביע את דעתנו, תמיד להישאר גלויים. אבל מה אם הצעד המנהיגותי המעצב ביותר שלך השבוע הוא לא מה שאתה אומר, אלא מה שאתה בוחר לא לומר?
כאשר משתמשים בו היטב, שתיקה יכולה:
- תנו מקום לחוכמה לצוץ, מכם או מאחרים.
- להעביר את המיקוד מהצדקה עצמית לבחינת האמת.
- להדגים אינטליגנציה רגשית ובגרות רוחנית.
- הפגין נוכחות לא חרדה: מישהו שלא צריך לשלוט בחדר כדי להוביל אותו.
- הזמן הרהור על מה שנצחי, לא רק על מה שטקטי.
הפסקה ממוקמת היטב בפגישה יכולה להפוך לפתח. זו לא מניפולציה, זו שירות. היא מאפשרת לתפיסת העולם המקראית שאתם נושאים להדהד חזק יותר מכל הצעה אחרת. וכאשר כבר קבעתם מסלול נאמן, השתיקה הופכת פחות להיסוס ויותר למנהיגות יציבה ובוטחת באלוהים. בתרבות של מנהיגות תגובתית, הנוצרי שעוצר, מקשיב לעומק, מדבר במשורה ומאמץ דממה קדושה מוביל ממקור אחר. מנהיגות כזו לא רק מניבה תוצאות; היא מעצבת נשמות.
© 2025. CC סימפסון מחויבת לטיפוח אמונה נוצרית נועזת ומנצחת בשוק העולמי. לפני שמונה לנשיא CBMC International, כריס הקדיש 28 שנים לקריירה מכובדת במגזר הציבורי - כמפקד בחיל הנחתים האמריקאי, ושירת בשירות החשאי האמריקאי, אחראי על הגנה על שבעה נשיאים אמריקאים והובלת צוותי עילית במשימות בינלאומיות מורכבות ובעלות סיכון גבוה. כריס מתגורר עם אשתו אנה בבוקה רטון, פלורידה.
שאלות להרהור/דיון
- מתי חווית רגע בחייך המקצועיים שבו שתיקה דיברה בקול רם יותר ממילים? כיצד זה השפיע על תוצאות השיחה או הפגישה, ומה זה שידר על המנהיגות שלך?
- איך נראית "קביעת מסלול נאמן" בתפקידך הנוכחי או בסביבת העסקים שלך? כיצד תכנון מכוון מתוך מניעים אלוהיים יכול לתת לך את הביטחון להנהיג מבלי שתצטרך תמיד להגן על עצמך או להסביר את עצמך?
- בתרבות שבה "רעש הוא מטבע", אילו צעדים מעשיים ניתן לנקוט כדי לעמוד בפני הלחץ לדבר, לפרסם או לקדם תמיד? כיצד בחירות אלו עשויות להשפיע על האקלים הרוחני במקום עבודתך?
- שתיקתו של ישוע בפני פילטוס נבעה מאמונו בתוכניתו של האב. באילו מצבים בעבודה אתה מתקשה ביותר לשתוק, וכיצד אמון בריבונותו של אלוהים יכול לשנות את גישתך?
הערה: אם יש לכם תנ"ך ואתם רוצים לקרוא עוד, שקלו את הקטעים הבאים: משלי י':19,32, י"א:12, י"ב:14, י"ג:3, ט"ו:2,4,7,23, י"ז:28, י"ח:21; אפסים ד':29
אתגר לשבוע זה
קבעו את מסלולכם. בטחו בכך שהנהגתם בצדק ותכננתם בכוונה אלוהית, ואז נוחו על כך. אינכם צריכים להיאבק כדי לומר את המילה האחרונה או להילחם כדי למלא את הדממה. הביטחון של מסלול נאמן מאפשר לכם לעמוד במקום מבלי לסגת, והוא מטיף בקול רם יותר מפאניקה אי פעם.
השבוע, החליטו לא למלא את האוויר רק במילים שעולות בראשכם. שמרו על שתיקתכם. כי לפעמים, מעשה האמונה הקולני ביותר בשוק הוא הבחירה - הבחירה לא לדבר. ייתכן שתמצאו מועיל לדון בכך עם מישהו אחר, לקבל ולתת עידוד, ולהתפלל לחוכמתו של אלוהים לגבי מתי לדבר. ומתי לא לדבר.
